איך מוציאים מערכת מ-Replit: מה יוצא, מה תלוי בהתחברות, ואיך בודקים שהכל אצלכם
בקצרה: מ-Replit אפשר להוציא בעצמכם כמעט את כל המערכת, אבל לא בכפתור אחד. הקוד יורד כקובץ ZIP או למאגר GitHub. מסד הנתונים יוצא בפקודה אחת שמופיעה בתיעוד של Replit, ורק צריך לוודא שמייצאים את מסד הנתונים של האתר החי ולא את מסד הפיתוח. את הקבצים מורידים מ-App Storage, ואת הערכים של המפתחות אפשר לראות בכלי Secrets. החלק הקשה הוא המשתמשים: אם הם נכנסים עם חשבון Replit, או דרך מערכת ההתחברות ש-Replit מנהלת בשבילכם, התיעוד לא מתאר איך מוציאים את החשבונות שלהם. כאן תמצאו את הצעדים לכל שכבה, את סדר הפעולות ש-Replit עצמה ממליצה עליו, ואיך בודקים שהעותק שלכם שלם.
לפני שמתחילים: שלוש בדיקות קצרות
הבדיקות האלה לא משנות כלום במערכת שעובדת. הן קובעות כמה מהמערכת תוכלו להוציא לבד, ואיפה מחכה העבודה הקשה.
-
איך המשתמשים נכנסים למערכת?
ב-Replit יש שתי מערכות התחברות מובנות: Replit Auth, שבה המשתמשים נכנסים עם חשבון Replit, ו-Clerk Auth, שבה יש למערכת חשבונות משלה ש-Replit מנהלת. Clerk היא ברירת המחדל בתוכניות Starter, Core ו-Pro, ו-Replit Auth בתוכנית Enterprise[1]. יש גם מערכות שנבנו עם התחברות משלהן. התשובה קובעת מה יקרה למשתמשים, ולכן פרק המשתמשים מתחיל בטבלה שעוזרת לזהות איזו מהן אצלכם.
-
איפה הנתונים של הלקוחות?
לכל מערכת ב-Replit יש שני מסדי נתונים: מסד פיתוח, שבו אתם והסוכן בונים, ומסד נתונים חי, שנוצר כשמפרסמים ושבו נשמרים הנתונים של הלקוחות[2]. בכלי Database רואים את שניהם. את מסד הנתונים החי מייצאים. במסד הפיתוח יש בדרך כלל נתוני ניסיון.
-
מותר לכם להוריד את הקוד?
אם המערכת נמצאת בסביבת עבודה של ארגון, מנהל הסביבה יכול לחסום הורדה של קוד המקור, ואז אי אפשר להוריד את הפרויקט כקובץ ZIP[3]. בסביבה כזו חברים שאינם בעלים גם לא רואים את הערכים של המפתחות[4]. אם זה המצב, דברו קודם עם מי שמנהל את הסביבה.
לא מוחקים כלום עד שהעותק נבדק
מחיקה של מסד הנתונים החי הופכת לסופית אחרי שבעה ימים[2], קובץ שנמחק מ-App Storage לא חוזר[5], ואחרי מחיקת החשבון Replit מוחקת את הנתונים לפי מדיניות שמירת המידע שלה[6]. לא מוחקים פרויקט, מסד נתונים או חשבון לפני שהעותק שלכם הורד, נפתח ונבדק.
המפה: מה יוצא מכל שכבה, ואיך
מערכת שנבנתה ב-Replit בנויה מאותן שש שכבות כמו כל מערכת (מה כל שכבה כוללת). ב-Replit הקוד הוא אפליקציה מלאה, עם צד לקוח וצד שרת[7], ולכן הוא יוצא כמעט בשלמותו. מה שנשאר מאחור הם השירותים ש-Replit מפעילה סביב הקוד: ההתחברות, החיבורים, ה-AI והפרסום.
| שכבה | איך מוציאים | מה לא יוצא, או צריך להקים מחדש |
|---|---|---|
| מסכים ועיצוב | עם הקוד: קובץ ZIP[8] או מאגר GitHub[9] | השיחות עם הסוכן ונקודות השחזור שלו נשארות ב-Replit[3] |
| קוד ולוגיקה | אותו קוד, כולל צד השרת[7] וקובץ .replit שמגדיר איך המערכת עולה[10] | הפרסום עצמו לא עובר[3], וכך גם משימות מתוזמנות, שמוגדרות בכלי הפרסום כפרסום נפרד[11] |
| מסד נתונים | קובץ גיבוי מלא של מסד הנתונים החי, בפקודה אחת מהתיעוד של Replit[3] | נקודות השחזור והגיבויים של Replit נשארים בתוכה[12] |
| משתמשים והרשאות | תלוי במערכת ההתחברות. אם היא חלק מהמערכת שלכם, המשתמשים יוצאים עם מסד הנתונים | חשבונות Replit של המשתמשים[13]. ייצוא מ-Clerk ש-Replit מנהלת לא מתואר בתיעוד[14] |
| קבצים ומדיה | הורדה מ-App Storage, קובץ אחרי קובץ, או בסקריפט של מפתח[5] | אין גרסאות קודמות של קבצים, וקובץ שנמחק לא חוזר[5] |
| חיבורים, מפתחות ודומיין | את הערכים של המפתחות רואים בכלי Secrets[4]. דומיין שלכם עובר בשינוי רשומות אצל הרשם[15] | חיבורים קשורים לחשבון Replit שלכם[16], ושירותי ה-AI המנוהלים רצים על המפתחות של Replit[17]. דומיין שנקנה דרך Replit עובר דרך התמיכה[18] |
הטבלה מסכמת את התיעוד הרשמי של Replit כפי שבדקנו אותו. איפה שכתוב "לא מתואר", לא מצאנו בתיעוד דרך לעשות את זה.
הקוד: ZIP לעותק מהיר, GitHub לעותק שמתעדכן
קובץ ZIP
-
מורידים את הפרויקט
בפרויקט, בתפריט שלוש הנקודות שבראש רשימת הקבצים, בוחרים Download as zip[8].
-
אם ההורדה נכשלת
בפרויקטים גדולים ההורדה עלולה להיכשל. Replit מציעה אז לפתוח את הכלי Shell, ליצור את הקובץ בפקודה קצרה, ולהוריד אותו מרשימת הקבצים[8]. את הפקודות המדויקות, כולל איך משאירים בחוץ תיקיות שאפשר לבנות מחדש, תמצאו בתיעוד של Replit[3].
קובץ ה-ZIP רגיש
לפי Replit, התיקייה .cache שבפרויקט שומרת מצב פנימי, כולל ערכים של מפתחות, ו-Replit ממליצה להשאיר אותה מחוץ לקובצי ZIP שיוצרים בעצמכם[3]. בכל מקרה, שמרו את קובץ ה-ZIP רק בתיקייה מאובטחת, ואל תשלחו אותו במייל.
מאגר GitHub
בכלי Git (ב-Tools, דרך הסימן +) מחברים את הפרויקט למאגר GitHub, ושומרים ושולחים אליו את השינויים[9]. אפשר להפעיל שם סנכרון אוטומטי בשני הכיוונים[8]. כדאי לפתוח את המאגר בחשבון של העסק, כמאגר פרטי[3]. רק מה ששולחים למאגר מגיע אליו: קבצים שמוחרגים מ-Git ושינויים שלא נשמרו נשארים בפרויקט. ולעולם לא שומרים במאגר מפתחות או קובץ גיבוי של מסד הנתונים[3].
מה יש בקוד, ומה בו עדיין קשור ל-Replit
כל אפליקציית אינטרנט ב-Replit כוללת צד לקוח וצד שרת, עם נתיבי API ולוגיקה בשרת[7]. בקובץ .replit כתוב איך המערכת עולה ואיך היא מתפרסמת[10], וזה המתכון שהבית החדש צריך. במאגר GitHub עוברת גם ההיסטוריה של הקוד, כולל השמירות שהסוכן יצר בנקודות השחזור, אבל השיחות עם הסוכן והאפשרות לחזור לנקודות האלה נשארות ב-Replit[3].
לפי הניתוח שלנו, המסכים והלוגיקה הם קוד רגיל, אבל ארבעה דברים בו פונים לשירותים של Replit: החיבור למסד הנתונים, שעובר דרך משתנה הסביבה DATABASE_URL[19]; הקבצים, דרך הספרייה של App Storage[5]; ההתחברות, אם היא של Replit או של Clerk ש-Replit מנהלת[14]; ויכולות ה-AI, אם הן משתמשות במפתחות של Replit[17]. את ארבעתם מחליפים במעבר. השאר רץ כמו שהוא.
מסד הנתונים: עותק מלא של מסד הנתונים החי
מסד הנתונים של Replit הוא PostgreSQL[2], ולכן הוא יוצא בכלי הגיבוי הרגיל של PostgreSQL לקובץ אחד, שמשחזרים ממנו בכלי השחזור של PostgreSQL[3]. הקובץ לא תלוי ב-Replit. זו אחת השכבות הקלות ביותר להוציא מ-Replit, בתנאי שמייצאים את המסד הנכון.
-
מעתיקים את כתובת החיבור של מסד הנתונים החי
בכלי Database בוחרים את מסד הנתונים החי (Production), פותחים את הלשונית Settings ומעתיקים את כתובת החיבור[19]. יש בה סיסמה: אל תדביקו אותה בשום מקום חוץ מהפקודה בצעד הבא.
-
מריצים את פקודת הגיבוי
בכלי Shell מדביקים את הפקודה שמתחילה ב-pg_dump, מתוך הפרק Copy the database בתיעוד של Replit. במקום $DATABASE_URL שבפקודה מדביקים את הכתובת שהעתקתם, ומשאירים את המירכאות. הפקודה יוצרת ברשימת הקבצים קובץ בשם backup.dump[3].
-
מורידים את הקובץ
ברשימת הקבצים, בתפריט שלוש הנקודות שליד backup.dump, בוחרים Download[3].
-
מוחקים אותו מהפרויקט
אחרי שהקובץ אצלכם, מוחקים אותו מהפרויקט. יש בו עותק מלא של הנתונים, ו-Replit ממליצה למחוק עותקים כאלה מכל מקום שבו הם לא צריכים להיות[3].
המלכודת: מסד הפיתוח
הפקודה כפי שהיא מופיעה בתיעוד, עם $DATABASE_URL, מייצאת את מסד הפיתוח. הנתונים החיים נמצאים בדרך כלל במסד הנתונים החי, ולכן מחליפים את המשתנה בכתובת שלו[3]. אם בקובץ חסרים לקוחות או הזמנות מהימים האחרונים, כנראה שזה מה שקרה.
רוצים רק להציץ בנתונים? בכלי Database, בלשונית My Data, אפשר לסנן ולמיין את הרשומות ולייצא נתונים לקובץ[20]. זה נוח כדי להסתכל על טבלה אחת, אבל העותק השלם, עם כל הטבלאות והקשרים ביניהן, הוא קובץ הגיבוי.
הגיבויים של Replit לא מחליפים עותק שלכם
את מסד הנתונים החי אפשר להחזיר לכל רגע בשבעת הימים האחרונים בתוכנית Core, ועד 28 יום בתוכניות Pro ו-Enterprise, אם מאריכים את חלון השחזור בהגדרות. אפשר להפעיל גם גיבוי יומי מתוזמן. את מסד הפיתוח מחזירים לנקודות שחזור של הסוכן, עד שבעה ימים אחורה. שחזור של מסד הנתונים לא מחזיר את הקוד[12]. כל אלה נשארים בתוך Replit ומכסים את מסד הנתונים בלבד, ולכן כדאי להחזיק גם עותק משלכם.
המשתמשים: הכל תלוי במערכת ההתחברות
זו השכבה שבה מערכות ב-Replit נבדלות זו מזו יותר מכל. בכלי Users & Auth (ב-Tools, תחת Replit Cloud) רואים את רשימת המשתמשים ואת הגדרות ההתחברות[1]. הסוכן שומר על מערכת ההתחברות שכבר קיימת באפליקציה, גם אם ברירת המחדל של החשבון השתנתה[1]. הטבלה עוזרת לזהות איזו מערכת יש אצלכם, ומה זה אומר על היציאה:
| מערכת ההתחברות | איך מזהים | מה יוצא |
|---|---|---|
| Replit Auth | עמוד הכניסה ממותג של Replit, והמשתמשים נכנסים עם חשבון Replit[13]. ב-Users & Auth עשויה להופיע הודעה שמציעה לעבור ל-Replit Auth החדשה[21] | הרשומות ש-Replit יוצרת למשתמשים במסד הנתונים של האפליקציה[13] יוצאות עם הגיבוי. הכניסה עצמה שייכת לחשבון Replit של כל משתמש |
| Clerk Auth ש-Replit מנהלת | ב-Secrets יש מפתח בשם CLERK_SECRET_KEY, וברשימת המשתמשים יש מתג בין Development ל-Production[14] | מאגר המשתמשים נפרד, ו-Replit מנהלת אותו בלי גישה דרך לוח הבקרה של Clerk[14]. נתונים שהמערכת שומרת לפי מזהה המשתמש יוצאים עם הגיבוי. ייצוא של המשתמשים והסיסמאות לא מתואר בתיעוד |
| התחברות שנבנתה בתוך המערכת | אין אף אחד מהסימנים האלה, והמשתמשים שמורים בטבלה במסד הנתונים שלכם[22] | הכל יוצא עם הגיבוי של מסד הנתונים |
לא בטוחים? שאלו את הסוכן של Replit, בשיחה חדשה, באיזו מערכת התחברות האפליקציה משתמשת.
מה זה אומר בפועל, לפי הניתוח שלנו: במערכת עם Replit Auth או עם Clerk ש-Replit מנהלת, המשתמשים יקבלו בבית החדש חשבון במערכת שלכם, ויבחרו בה סיסמה פעם אחת, או ייכנסו בקישור שנשלח למייל. Replit עצמה מציעה לתכנן מעבר כזה כך: לזהות את הערך שמקשר כל אדם לנתונים שלו, כמו מזהה משתמש או מייל; לרשום כל טבלה שתלויה בו; לא להניח שהמזהה או המייל יתאימו לבד; ולתכנן מראש איפוס סיסמה או חיבור בין חשבונות[22].
המעבר ל-Clerk בתוך Replit לא מוציא את המשתמשים
Replit מציעה להעביר אפליקציה מ-Replit Auth ל-Clerk Auth בעזרת הסוכן, כולל פרטי הכניסה של המשתמשים[21]. אבל גם אחרי זה, מאגר המשתמשים מנוהל על ידי Replit[14], ומעבר ממנו ל-Clerk שבבעלותכם דורש פנייה לתמיכה של Replit[23]. ולפי התיעוד, הכפתור Delete Clerk app מוחק את מאגר המשתמשים ש-Replit מנהלת[14], ולכן לא לוחצים עליו לפני שהמשתמשים מטופלים. ההמלצה שלנו: לפני שמתכננים, שאלו את התמיכה בכתב אם אפשר לקבל את חשבונות המשתמשים, כולל הסיסמאות המוצפנות. אם כן, ייתכן שהמשתמשים יוכלו להמשיך עם הסיסמה שלהם.
שימו לב
ב-Clerk Auth יש שני מאגרי משתמשים נפרדים. מי שנרשם לאתר החי קיים רק ב-Production, ומי שנרשם בזמן הפיתוח קיים רק ב-Development[14]. כשסופרים משתמשים, בודקים ב-Production.
קבצים: מ-App Storage, קובץ אחרי קובץ
תמונות, סרטונים ומסמכים שהמערכת שומרת נמצאים ב-App Storage, שנקרא בעבר Object Storage. הקבצים מסודרים במכלים (buckets), וכל מכל שייך לפרויקט אחד[5]. הם לא חלק מהקוד ולא חלק מגיבוי מסד הנתונים, ולכן מורידים אותם בנפרד.
-
פותחים את App Storage
בפרויקט פותחים את הכלי App Storage. אם יש יותר ממכל אחד, בוחרים אותו מהרשימה שבפינה העליונה[5].
-
מורידים את הקבצים
בתצוגת Objects מורידים כל קובץ[5]. חוזרים על זה בכל תיקייה ובכל מכל.
-
סופרים
רושמים כמה קבצים יש בכל מכל, כדי לבדוק בסוף שכולם הגיעו.
- כמה עשרות קבצים: אפשר להוריד אותם ידנית, ולשמור את מבנה התיקיות.
- מאות או אלפי קבצים: זו עבודה למפתח, שכותב סקריפט קצר עם הספרייה של App Storage, ל-JavaScript או ל-Python[5]. גם Replit עצמה, כשמעתיקים פרויקט לחשבון אחר, מציעה להוריד את הקבצים ולהעלות אותם למקום החדש[3].
שימו לב
ב-App Storage אין גרסאות קודמות של קבצים ואין מדיניות שמירה, ומחיקה היא סופית[5]. דרכי השחזור ש-Replit מתארת הן של מסד הנתונים[12], ולכן העותק שאתם מורידים הוא העותק היחיד של הקבצים מחוץ ל-Replit.
מפתחות, חיבורים, AI, תשלומים ומשימות מתוזמנות
מפתחות (Secrets)
בכלי Secrets רואים את כל המפתחות של הפרויקט, ומי שיש לו הרשאה מתאימה יכול גם להציג את הערכים שלהם. דרך התפריט שבראש הכלי אפשר לראות את כולם יחד, ב-Edit as JSON או ב-Edit as .env. רק להסתכל: שמירה שם מחליפה את כל המפתחות הקיימים[4]. למערכת שפורסמה יש רשימה נפרדת: ב-Publishing, תחת Adjust settings, בפרק Production app secrets[4]. המפתחות לא עוברים לשום מקום מעצמם[3]. רשמו את השמות, וליתר ביטחון צרו בכל שירות מפתח חדש למערכת החדשה, במקום להעתיק את הישן.
חיבורים ו-AI
חיבורים (Connectors) לשירותים כמו מייל, CRM או Google Sheets קשורים לחשבון Replit שלכם, וכל אפליקציה שלכם יכולה להשתמש בהם[16]. בחלקם, למשל בשירותי מייל, המפתח נשמר כ-Secret בפרויקט[8]. במעבר, כל חיבור מוקם מחדש בחשבון של העסק אצל אותו שירות.
יכולות AI שהסוכן הוסיף מסומנות לפעמים "Replit managed": Replit מחזיקה את המפתחות ומחייבת את השימוש בקרדיטים של Replit[17]. מחוץ ל-Replit המערכת תצטרך מפתח משלכם אצל ספק ה-AI. Replit מאפשרת לעבור למפתח משלכם כבר עכשיו[17], וזה צעד קטן שמקצר את המעבר בהמשך.
תשלומים
כדי לקבל תשלומים אמיתיים דרך Stripe, מתקינים את האפליקציה Replit Integrated Payments בחשבון Stripe החי שלכם[24]. חשבון Stripe הוא שלכם: הלקוחות, המנויים וההיסטוריה נשארים בו, ובבית החדש מחברים אליו את המערכת ישירות.
משימות מתוזמנות
דוח לילי או תזכורת קבועה רצים ב-Replit כפרסום מתוזמן (Scheduled): פקודה שרצה לפי לוח זמנים ואזור זמן, עם התראה כשהיא נכשלת[11]. פרסומים לא עוברים בהעתקה[3], ולכן פותחים כל אחד בכלי Publishing ורושמים את התזמון, את אזור הזמן ואת הפקודה.
הדומיין, והכתובת ב-replit.app
- דומיין שקניתם אצל רשם אחר: הוא מחובר ל-Replit ברשומת A וברשומת TXT שמתחילה ב-replit-verify. כל עוד האתר רץ ב-Replit, רשומת ה-TXT צריכה להישאר, אחרת חידוש תעודת האבטחה ייכשל והאתר יפסיק להיפתח בדפדפנים[15]. ביום המעבר משנים את רשומת ה-A לבית החדש, ואת רשומת ה-TXT מוחקים רק אחרי שעזבתם. הכתובת עם www היא רשומה נפרדת, ובודקים גם אותה[15].
- דומיין שקניתם דרך Replit: Replit מנהלת את הרשומות שלו, ואפשר להוסיף לו רשומות A, TXT ו-MX. מעבירים אותו לרשם אחר דרך פנייה לתמיכה של Replit, ורק 60 יום אחרי הרכישה[18]. אם הוגדר עליו מייל עסקי, רשמו את רשומות ה-MX לפני ההעברה. ההמלצה שלנו: להעביר את הדומיין לפני שסוגרים את החשבון ב-Replit, כי החידוש שלו מחויב דרכה[18].
- הכתובת שמסתיימת ב-replit.app נשארת פעילה כל עוד המערכת מפורסמת שם, ומפסיקה לעבוד כשמבטלים את הפרסום[3].
סדר הפעולות ש-Replit ממליצה עליו
בתיעוד של Replit יש מדריך להעתקת מערכת חיה לחשבון אחר, והוא בנוי כך שהמערכת הישנה ממשיכה לעבוד עד הרגע האחרון[3]. המדריך נכתב להעתקה בתוך Replit, אבל לפי הקריאה שלנו אותו סדר מתאים גם למעבר לתשתית משלכם:
- מעתיקים את הקוד. המערכת הישנה ממשיכה לעבוד כרגיל.
- מקימים את הבית החדש עם המפתחות, החיבורים ועותק ניסיון של הנתונים, ומשתמשים בו כמו שהלקוחות היו משתמשים. מתקנים כל מה שלא עובד, עוד לפני שמישהו מרגיש.
- בוחרים שעה שקטה. לפי Replit, בדרך כלל המערכת לא זמינה בין 15 ל-60 דקות. קודם מבטלים את הפרסום של המערכת הישנה, כדי שאף אחד לא יוסיף נתונים אחרי הגיבוי האחרון[3].
- מגבים את מסד הנתונים החי בפעם האחרונה, משחזרים אותו בבית החדש, ומעבירים את הדומיין. עד שהשינוי מגיע לכולם עשויות לעבור מכמה דקות עד כמה שעות[3].
- אם משהו משתבש: מפרסמים שוב את המערכת הישנה, והיא חוזרת עם הנתונים שהיו בה כשעצרתם אותה[3].
- מחכים בערך שבוע, ואז מוחקים את קובצי הגיבוי מכל מקום שבו הם לא צריכים להיות[3]. רק אחר כך מחליטים על הפרויקט ועל התוכנית. הורדת תוכנית נכנסת לתוקף בסוף תקופת החיוב, והפרויקטים והנתונים נשמרים[25].
איך בודקים ששום דבר לא חסר
לפני שסוגרים את התיקייה, ושוב לפני שהדומיין עובר, עוברים על הרשימה הזו:
| מה בודקים | איך |
|---|---|
| הקוד שלם | יש קובץ לכל מסך שאתם מכירים, יש קובץ .replit, ובמאגר מופיעה השמירה האחרונה |
| הגיבוי הוא של מסד הנתונים החי | ב-My Data של מסד הנתונים החי רושמים כמה רשומות יש בכל טבלה ומה הרשומה האחרונה. אחרי שחזור לסביבת ניסיון משווים |
| כל המשתמשים מתוכננים | אתם יודעים איזו מערכת התחברות יש לכם, ומספר המשתמשים ב-Users & Auth (ב-Production, אם זו Clerk) זהה למספר שאתם מתכננים להעביר |
| הקבצים במקומם | מספר הקבצים בכל מכל זהה למספר שרשמתם, ותמונות ומסמכים נפתחים |
| לכל מפתח יש מקור | כל שם ברשימת המפתחות, של הפיתוח ושל המערכת החיה, מופיע אצלכם עם השירות שממנו מוציאים מפתח חדש |
| כל חיבור ויכולת AI | רשומים, ולכל אחד יש חשבון של העסק שיחליף אותו |
| המשימות המתוזמנות | כל אחת רשומה עם התזמון, אזור הזמן והפקודה |
| הדומיין | ידוע איפה הוא רשום ומי נכנס לחשבון שם. אם נקנה דרך Replit, ידוע מתי עברו 60 יום מהרכישה |
של מי המערכת, ואיפה היא רצה
לפי תנאי השימוש של Replit, בגרסה מ-3 באוגוסט 2026, אתם שומרים את כל הזכויות שלכם בתוכן שאתם מעלים לשירות או מציגים דרכו, למעט מה שהתנאים עצמם קובעים. השירות ניתן "כפי שהוא" (AS IS) ו"כפי שהוא זמין", בלי אחריות מכל סוג[6].
את האזור שבו המערכת רצה בוחרים כשמפרסמים. השרתים, מסד הנתונים והקבצים של המערכת שפורסמה יושבים יחד באותו אזור, ואי אפשר לשנות אותו אחרי הפרסום. בתוכניות Core ומעלה בוחרים בין צפון אמריקה, אירופה, אסיה, דרום אמריקה ואוסטרליה, ובתוכנית החינמית המערכת מתפרסמת בצפון אמריקה[26]. ישראל לא ברשימה. בתשתית משלכם אתם בוחרים איפה המערכת יושבת, גם בישראל.
ועוד דבר אחד: Replit משתמשת בתוכן שאתם נותנים לה, כמו ההוראות לסוכן והתשובות שלו, כדי לשפר את המודלים שלה. בתוכנית Pro אפשר לבטל את זה בהגדרות, ובתוכנית Enterprise Replit לא משתמשת בתוכן של הלקוחות לאימון[27].
מה אפשר לעשות לבד, ומתי כדאי עזרה
את רוב מה שבמדריך אפשר לעשות לבד, תוך שעה או שעתיים, גם בלי לכתוב קוד: להוריד את הקוד, לגבות את מסד הנתונים החי, להוריד את הקבצים ולרשום את המפתחות, החיבורים והמשימות. זה העותק שלכם, וכדאי להחזיק אותו גם אם אתם נשארים ב-Replit. להישאר זו החלטה טובה כשהמערכת עובדת, העלות סבירה ואין דרישה למקום שבו הנתונים יושבים. אז גיבוי יומי מתוזמן ב-Replit[12], ועותק שאתם מורידים כל כמה זמן, עשויים להספיק.
המעבר עצמו כבר עבודה של אנשי מקצוע. סימנים שזה לא פרויקט לסוף שבוע:
- המשתמשים נכנסים עם Replit Auth או עם Clerk ש-Replit מנהלת, וצריך לתכנן איך כל אחד ממשיך לעבוד.
- יש סליקה, או שירות שמעדכן את המערכת כשמשהו קורה אצלו.
- יש משימות מתוזמנות או יכולות AI שהלקוחות משתמשים בהן.
- העסק לא יכול לעצור את המערכת אפילו לשעה בשביל ההעתקה האחרונה.
- אף אחד בעסק לא ירצה להיות אחראי על הגיבויים ועל התקלות אחרי המעבר.
בכל אחד מהמצבים האלה, אפשר לקרוא איך אנחנו מעבירים מערכת מ-Replit ומנהלים אותה אחרי המעבר, להכין את מה שצריך לשיחה לפי הצ׳קליסט שלפני שיחה, או פשוט לספר לנו על המערכת.
איך הכנו את המדריך
כל עובדה על Replit במדריך נבדקה מול התיעוד הרשמי של Replit ותנאי השימוש שלה, בתאריכים שליד כל מקור. לא ביצענו את הצעדים בחשבון Replit, ולכן שמות הכפתורים הם כפי שהם מופיעים בתיעוד. הטבלה שמזהה את מערכת ההתחברות והבדיקות בסוף הן הניתוח שלנו, על בסיס התיעוד. כלי AI סייעו במחקר ובניסוח, ותומר גל אחראי לתוכן.
נבדק מול התיעוד הרשמי ב-.
מקורות
- Users & Auth
- Development and production databases
- Manually copy a project to another workspace
- Secrets
- App Storage
- Replit Terms of Service (last updated August 3, 2026)
- Web Apps
- Projects and files
- Using the Git pane
- Replit App Configuration
- Deployment types
- Data recovery
- Replit Auth
- Clerk Auth
- Custom Domains
- Agent Integrations
- Replit AI Integrations
- Purchase a domain
- Connection details
- Work with your data
- Migrate from Replit Auth to Clerk
- Plan a custom auth migration
- Custom domains and DNS
- Stripe Payments Integration
- Changing your plan
- Geography
- Model improvement
שאלות על ייצוא וגיבוי מ-Replit
לא מצאתם תשובה? פשוט תשאלו אותנוקובץ ה-ZIP של Replit כולל את מסד הנתונים?
לא. העתקה של הקוד לא נוגעת במסד הנתונים[3]. את הנתונים מגבים בנפרד, בפקודת הגיבוי של PostgreSQL ממסד הנתונים החי. גם הקבצים שב-App Storage והערכים של המפתחות לא נמצאים בו.
גיביתי את מסד הנתונים מ-Replit, ובקובץ חסרים לקוחות. למה?
כנראה גיביתם את מסד הפיתוח. הפקודה שבתיעוד של Replit, כשמשאירים בה את $DATABASE_URL, מגבה את מסד הפיתוח, והנתונים החיים נמצאים במסד הנתונים החי. מעתיקים את כתובת החיבור שלו מהלשונית Settings ומריצים שוב[3].
אפשר לייצא מ-Replit את המשתמשים והסיסמאות שלהם?
תלוי במערכת ההתחברות. אם ההתחברות נבנתה בתוך המערכת, המשתמשים שמורים במסד הנתונים ויוצאים איתו. ב-Replit Auth המשתמשים נכנסים עם חשבון Replit שלהם[13]. ב-Clerk ש-Replit מנהלת, אין גישה למאגר דרך לוח הבקרה של Clerk[14], ולא מצאנו בתיעוד דרך לייצא ממנו משתמשים או סיסמאות. כדאי לשאול את התמיכה של Replit בכתב.
קניתי את הדומיין דרך Replit. אפשר להעביר אותו?
כן. מעבירים אותו לרשם אחר דרך פנייה לתמיכה של Replit, אחרי 60 יום מהרכישה, לפי כללי ICANN[18].