איך מוציאים מערכת מ-Emergent: קוד, נתונים חיים, משתמשים, קבצים ודומיין
בקצרה: את הקוד של מערכת ב-Emergent שומרים במאגר GitHub משלכם, מתוכנית Standard ומעלה, ואין כפתור להורדה כקובץ. את הנתונים החיים קשה יותר להוציא: הכלים שזמינים לכם בסביבת העבודה מגיעים בעיקר לנתוני הבדיקה, והתיעוד של Emergent עצמו לא אחיד בשאלה אם ייצוא של הנתונים החיים זמין לבד. גם ההתחברות, הקבצים וה-AI עוברים דרך שירותים של Emergent. כאן תמצאו מה אפשר לעשות בעצמכם בכל שכבה, מה לבקש מ-Emergent בכתב, ובאיזה סדר עוזבים.
שש השכבות ב-Emergent: מה בידיים שלכם ומה עדיין אצלם
כל מערכת בנויה משש שכבות (מה כל שכבה כוללת). ב-Emergent הקוד עצמו כתוב בכלים מוכרים: ממשק React, צד שרת ב-Python ומסד נתונים מסוג MongoDB, ברוב התבניות[1]. הקוד הזה לא נעול בפורמט של הפלטפורמה. מה שקושר את המערכת ל-Emergent הוא השירותים שהיא נשענת עליהם בזמן ריצה. הטבלה מראה, שכבה אחרי שכבה, מה אפשר להוציא לבד ומה עדיין תלוי ב-Emergent:
| שכבה | מה מוציאים לבד | מה עדיין תלוי ב-Emergent |
|---|---|---|
| מסכים ועיצוב | כל הקוד של הממשק, דרך Save to GitHub (מתוכנית Standard), או בהעתקה ידנית מתצוגת הקוד, בכל תוכנית[2] | אין כפתור להורדת הקוד כקובץ[2] |
| קוד ולוגיקה | קוד צד השרת, שנשמר יחד עם הממשק, כי השמירה לוקחת את כל הקוד של סביבת העבודה[16] | הערכים של המפתחות לא נכנסים למאגר[4]. קריאות ה-AI עשויות לעבור דרך מפתח של Emergent[5] |
| מסד נתונים | עותק של נתוני הבדיקה (Preview), מהטרמינל של סביבת העבודה[6] | הנתונים החיים: מסד הנתונים של המערכת המפורסמת לא מקבל חיבורים מבחוץ, והתיעוד מפנה לכלי הצפייה של Emergent או לתמיכה[6] |
| משתמשים והרשאות | רשומות המשתמשים, כחלק ממסד הנתונים של המערכת[7] | דף ההתחברות עצמו מתארח אצל Emergent[7] |
| קבצים ומדיה | התיעוד לא מתאר דרך להוריד את הקבצים שהועלו | האחסון של Emergent, שהמערכת ניגשת אליו דרך מפתח ה-AI של Emergent[8] |
| חיבורים, תשלומים ודומיין | דומיין שקניתם במקום אחר נשאר שלכם[9]. מפתחות של שירותים חיצוניים אפשר לחשוף ולהעתיק[4] | דומיין שנקנה דרך Emergent[10], ומפתח החתימה של אפליקציית Android[11] |
הטבלה מסכמת את מרכז העזרה הרשמי של Emergent כפי שבדקנו אותו. איפה שכתוב "התיעוד לא מתאר", לא מצאנו בתיעוד דרך לעשות את זה.
שלושה חיבורים שצריך להחליף
גם קוד שנשמר במלואו לא ירוץ לבד מחוץ ל-Emergent עד שמחליפים שלושה דברים: דף ההתחברות שמתארח אצלם[7], מפתח ה-AI המובנה שלהם[5], והאחסון של הקבצים, שעובר דרך אותו מפתח[8]. כל השאר הוא קוד רגיל שאפשר להריץ בכל מקום.
לפני שמתחילים: על שם מי הפרויקט, ומי משלם עליו
ב-Emergent לכל פרויקט יש בעלים אחד, ואי אפשר להעביר את הבעלות לחשבון אחר: היא נשארת אצל מי שיצר את הפרויקט[12]. גם הקרדיטים של כל מי שעובד על הפרויקט יורדים מהחשבון של הבעלים[12], והמערכת המפורסמת נשארת באוויר רק כל עוד יש בחשבון הזה קרדיטים שמכסים את התשלום החודשי שלה[13].
- בדקו מי הבעלים של הפרויקט. אם פרילנסר או חברה בנו אותו מהחשבון שלהם, הם הבעלים, גם אם אתם משלמים להם.
- אם אתם לא הבעלים, בקשו לקבל הרשאת Admin. היא מאפשרת לנהל את מסד הנתונים ולהגדיר את הדומיין, אבל לא לשנות תוכנית או למחוק את הפרויקט[12].
- בדקו באיזו תוכנית החשבון. שמירה ל-GitHub ודומיין משלכם דורשים תוכנית Standard ומעלה[14][15].
- פתחו מאגר GitHub בחשבון שלכם, לא בחשבון של מי שבנה את המערכת. זה המקום שבו הקוד יישמר.
- הכינו תיקייה אחת, במקום מאובטח, לכל מה שתוציאו. חלק מהקבצים יכילו פרטים אישיים של הלקוחות שלכם.
הקוד: שמירה ב-GitHub, ומה לא נכנס אליה
-
מוודאים מה בדיוק נשמר
השמירה ל-GitHub לוקחת את הקוד של סביבת העבודה, לא את הגרסה שרצה ללקוחות[16]. אם ביקשתם שינויים שעוד לא פרסמתם, הם ייכנסו למאגר, למרות שהלקוחות עוד לא רואים אותם[17].
-
מחברים את GitHub ושומרים
בוחרים Save ואז Save to GitHub, ובוחרים את המאגר שפתחתם בחשבון שלכם[3].
-
בודקים שהכל שם
במאגר אמורים להופיע הממשק וצד השרת יחד. קובץ ההגדרות .env, עם המפתחות, לא אמור להופיע: Emergent מוציאה אותו מהשמירה בכוונה[4].
בלי תוכנית Standard אין שמירה ל-GitHub, ונשארת רק העתקה ידנית של קבצים מתצוגת הקוד[2]. במערכת של כמה עשרות קבצים זו עבודה ארוכה שקל לפספס בה קובץ, ולכן לרוב משתלם לשדרג לחודש אחד בשביל השמירה.
לפי Emergent, מה שלא נכנס לייצוא של הקוד הוא המפתחות והסודות, התוכן של מסד הנתונים והספריות החיצוניות שהקוד מתקין[3]. את הספריות מתקינים מחדש מתוך הקוד. את שני האחרים מוציאים בצעדים הבאים.
מסד הנתונים: ההבדל בין נתוני הבדיקה לנתונים החיים
לכל מערכת ב-Emergent יש שני מסדי נתונים נפרדים: אחד לסביבת העבודה (Preview), שבה בונים ובודקים, ואחד למערכת המפורסמת, שבה הלקוחות שלכם עובדים. בפרסום הראשון Emergent מעתיקה את הנתונים מהראשון לשני, פעם אחת, ומאותו רגע הם נפרדים[17]. ההזמנות, הלקוחות והתשלומים האמיתיים נמצאים רק בשני.
העותק שמורידים מהטרמינל הוא של נתוני הבדיקה
הדרך שהתיעוד מתאר צעד אחרי צעד, הרצת mongodump בטרמינל של סביבת העבודה והורדת התיקייה, מוציאה את מסד הנתונים של ה-Preview[6]. מי שמסתפק בה עלול לגלות, אחרי שעזב, שיש לו רק את נתוני הבדיקה ולא את הנתונים של הלקוחות.
מה התיעוד אומר על הנתונים החיים
כאן שלושה עמודים של Emergent אומרים דברים שונים. עמוד הבעלות על הנתונים כותב שאפשר לייצא את מסד הנתונים בכל עת, כולל קובץ CSV לכל אוסף נתונים מכלי הצפייה[3]. עמוד מסד הנתונים כותב שמסד הנתונים של המערכת המפורסמת לא מקבל חיבורים מבחוץ, ומפנה לכלי הצפייה או לתמיכה[6]. ועמוד השאלות הנפוצות כותב שייצוא של הנתונים החיים עוד לא זמין לשימוש עצמי[2]. לכן עובדים בשני מסלולים במקביל:
-
נכנסים לכלי הצפייה בנתונים
פותחים את Database Manager מתוך Emergent. אי אפשר להיכנס אליו מכתובת ישירה[6].
-
עוברים לנתונים החיים
בבורר שבראש המסך בוחרים Production[6]. רשמו לעצמכם את רשימת אוספי הנתונים (Collections), כדי לא לדלג על אחד.
-
מחפשים ייצוא לכל אוסף
אם מופיעה אפשרות לייצא אוסף כקובץ CSV, כמו שעמוד הבעלות מתאר[3], מייצאים כל אוסף בנפרד. אם היא לא מופיעה, עוברים לצעד הבא.
-
מבקשים מהתמיכה עותק מלא
כותבים לתמיכה של Emergent, שהתיעוד מפנה אליה לייצוא של הנתונים החיים[6], ומבקשים עותק מלא של מסד הנתונים של המערכת המפורסמת. גם אם הצלחתם לייצא CSV, עותק מלא עדיף: בקובץ CSV רשומה עם רשימות או שדות פנימיים עלולה להגיע שטוחה או חלקית.
כלי הצפייה משנה נתונים חיים
ב-Database Manager אפשר גם לערוך ולמחוק רשומות במערכת החיה, והשינוי מיידי ובלי אפשרות לבטל[6]. כשאתם בו בשביל ייצוא, אל תלחצו על שום דבר אחר.
Emergent שומרת גיבויים של הנתונים החיים לצורך היציבות של הפלטפורמה, אבל לפי התיעוד אלה לא גיבויים שאפשר לשחזר מהם בעצמכם[3]. גם חזרה לגרסה קודמת של המערכת מחזירה את הקוד ולא את הרשומות[18]. העותק שלכם הוא הגיבוי היחיד שבשליטתכם.
משתמשים והתחברות: הרשומות במסד הנתונים, דף הכניסה אצל Emergent
ההתחברות המובנית של Emergent מציעה כניסה עם Google וכניסה עם מייל וסיסמה. דף הכניסה עצמו מתארח בכתובת של Emergent ונושא את הכיתוב Secured by Emergent, שאי אפשר להסיר בשום תוכנית[7]. רשומות המשתמשים נשמרות במסד הנתונים של המערכת, כמו כל אוסף אחר, והסיסמאות שמורות בצורה מוצפנת חד-כיוונית, בשיטות bcrypt או Argon2[7].
מה זה אומר במעבר, לפי הניתוח שלנו:
- רשימת המשתמשים יוצאת עם מסד הנתונים החי. לכן היא תלויה בעותק המלא מהשלב הקודם, לא בעותק של נתוני הבדיקה.
- שתי השיטות שבהן הסיסמאות שמורות נפוצות ומוכרות. אם בעותק שקיבלתם יש לכל משתמש שדה עם הסיסמה המוצפנת, מערכת חדשה יכולה בדרך כלל להמשיך לאמת את אותן סיסמאות, והמשתמשים לא יצטרכו לבחור חדשות. התיעוד לא אומר במפורש שהשדה הזה כלול בייצוא, ולכן בודקים את זה בעותק עצמו.
- הכניסה עם Google עובדת אצל Emergent בלי שהגדרתם חשבון מפתחים משלכם אצל Google[7]. במערכת החדשה צריך להקים את החיבור הזה על שם העסק. המשתמשים ימשיכו להיכנס עם אותו חשבון Google, והמערכת תזהה אותם לפי המייל.
- דף הכניסה ייבנה מחדש במערכת החדשה, כי הקיים לא שלכם. זו הזדמנות לתת לו את המיתוג של העסק.
קבצים: האחסון עובר דרך מפתח ה-AI של Emergent
תמונות, מסמכים וקבצים שהמשתמשים מעלים נשמרים באחסון מנוהל של Emergent. המערכת ניגשת אליו דרך מפתח ה-AI המובנה של Emergent, בלי פרטי גישה נפרדים, והקבצים פרטיים כברירת מחדל: אי אפשר לפתוח אותם מבחוץ, אלא דרך קישור חתום שהמערכת יוצרת[8]. במרכז העזרה לא מצאנו דרך להוריד את כל הקבצים בבת אחת.
- מערכת עם מעט קבצים: אפשר להוריד כל אחד מתוך המערכת עצמה, כמשתמש, ולשמור אותו בשם שמזכיר לאיזו רשומה הוא שייך.
- מערכת עם הרבה קבצים: זו עבודה למפתח, שמוסיף למערכת, בזמן שהיא עוד ב-Emergent, פעולה שמורידה את כל הקבצים, נגישה רק למנהל, ומוחקים אותה כשמסיימים. Emergent עצמה מזכירה יצירת קובצי ZIP להורדה כאחד השימושים של האחסון[8]. בקשה כזו מהסוכן של Emergent צורכת קרדיטים, ובודקים אותה קודם בסביבת העבודה.
- אפשרות שלישית: לבקש מהתמיכה של Emergent, באותה פנייה של מסד הנתונים, עותק של כל הקבצים של המערכת.
קודם הקבצים, אחר כך המפתח
מכיוון שהגישה לקבצים עוברת דרך מפתח ה-AI של Emergent[8], מי שמחליף את המפתח הזה במפתח משלו לפני שהוציא את הקבצים עלול לנתק את המערכת מהם. זו הקריאה שלנו בתיעוד, ולכן הסדר הבטוח הוא להוציא את הקבצים ולבדוק אותם, ורק אחר כך להחליף את המפתח.
מפתחות, AI ותשלומים
המפתחות של השירותים החיצוניים
בניגוד לכמה כלים אחרים, ב-Emergent אפשר לראות את הערכים של המפתחות: הם מוסתרים אחרי השמירה, אבל אפשר לחשוף ולהעתיק כל אחד מהם, תחת Preview ואז Manage ואז Secrets[4]. אחרי הפרסום הראשון, המפתחות של סביבת העבודה ושל המערכת המפורסמת מנוהלים בנפרד[16], ולכן בודקים שהעתקתם את הערכים שהמערכת החיה משתמשת בהם.
עדיף לא להעביר את אותם ערכים למערכת החדשה, אלא ליצור מפתחות חדשים אצל כל שירות, על שם העסק. כך מי שהיה לו גישה לפרויקט ב-Emergent לא מחזיק מפתח שעובד גם במערכת החדשה. שני מפתחות ברשימה לא שייכים לכם בכלל: כתובת מסד הנתונים (MONGO_URL), ש-Emergent מקימה בעצמה[6], ומפתח ה-AI של Emergent.
מפתח ה-AI המובנה
אם המערכת משתמשת ב-AI, סביר שהיא עושה את זה דרך המפתח האוניברסלי של Emergent, שמוטמע בה בשם EMERGENT_LLM_KEY ומחויב מהקרדיטים שלכם[5]. מחוץ ל-Emergent מחליפים אותו במפתח שהעסק פותח ישירות אצל ספק ה-AI, ומתאימים את הקוד שפונה אליו. Emergent מאפשרת לעבור למפתח משלכם עוד בתוך הפלטפורמה[5], וזה צעד טוב לעשות לפני המעבר, אחרי שהקבצים בחוץ.
שימו לב
אל תייצרו מחדש את המפתח האוניברסלי באמצע התהליך. לפי Emergent, המפתח הישן מפסיק לעבוד מיד, וכל מערכת חיה שמשתמשת בו מתחילה להיכשל עד שמעדכנים ומפרסמים אותה מחדש[5].
תשלומים
אם המערכת גובה תשלומים דרך Stripe, יש שתי אפשרויות. בדרך שבה Emergent מכינה הכל, אתם רושמים חשבון Stripe ומאמתים אותו, אבל המפתחות מנוהלים על ידי Emergent ואי אפשר לערוך אותם. בדרך השנייה אתם מזינים מפתחות מחשבון Stripe שלכם[19]. בשני המקרים חשבון Stripe, עם הלקוחות וההיסטוריה, רשום אצלכם. במעבר יוצרים מפתחות חדשים בחשבון, ומעדכנים ב-Stripe את הכתובת שאליה נשלחות ההודעות על תשלומים (Webhook), כמו ש-Emergent מסבירה למי שעובד עם מפתחות משלו[20], כך שתפנה למערכת החדשה.
הדומיין: איפה הוא רשום
- דומיין שקניתם אצל חברת דומיינים כלשהי וחיברתם ל-Emergent: הוא שלכם. החיבור נעשה ברשומות DNS אצל החברה שבה הוא רשום, ידנית או בחיבור האוטומטי של Emergent[9]. ביום המעבר משנים את אותן רשומות כך שיפנו למערכת החדשה.
- דומיין שקניתם בתוך Emergent, באפשרות Buy your domain[10]: התיעוד לא מסביר על שם מי הוא רשום ואיך מעבירים אותו לחברה אחרת. שאלו את זה את התמיכה בכתב, וקבלו את קוד ההעברה לפני שאתם מבטלים משהו.
- הכתובת המובנית, שמסתיימת ב-emergent.host, שייכת ל-Emergent, ואי אפשר אפילו לשנות את השם שבה[9]. אם הלקוחות שלכם מכירים רק אותה, תכננו מראש איך תודיעו להם על הכתובת החדשה.
אפליקציה בחנויות: מי מחזיק את מפתח החתימה
אם Emergent בנתה לכם גם אפליקציה ל-Android, היא יצרה את מפתח החתימה שלה, והיא מחזיקה בו ומשתמשת בו בכל גרסה[11]. Google Play מקבלת עדכון לאפליקציה רק כשהוא חתום במפתח שמתאים לה, ו-Emergent עצמה מזהירה שמי שמאבד את המפתח לא יכול לעדכן את האפליקציה הקיימת, ונאלץ לפרסם אפליקציה חדשה[11]. גם ב-iOS החתימה מנוהלת כולה על ידי Emergent[11].
לכן, לפני שעוזבים, מבקשים מהתמיכה את קובץ מפתח החתימה ואת הסיסמאות שלו, או את הדרך לבצע ב-Google Play Console החלפה של מפתח ההעלאה. Emergent מתארת תהליך כזה בכיוון ההפוך, למי שמגיע אליה עם אפליקציה קיימת[11]. הרשומות של האפליקציות בחנויות עצמן נמצאות בחשבונות המפתחים שלכם, אצל Apple ו-Google[11].
מה לבקש מ-Emergent בכתב, לפני שמבטלים
חלק מהדברים לא יוצאים בלחיצה, ורק Emergent יכולה למסור אותם. כדאי לרכז אותם בפנייה אחת לתמיכה, במייל, ולשמור את התשובה:
- עותק מלא של מסד הנתונים של המערכת המפורסמת (Production), לא של סביבת העבודה.
- כל הקבצים שהמשתמשים העלו, או הדרך להוריד את כולם.
- אישור שרשומות המשתמשים בעותק כוללות את הסיסמאות המוצפנות.
- אם קניתם דומיין דרך Emergent: על שם מי הוא רשום, ואיך מקבלים את קוד ההעברה.
- אם יש אפליקציית Android: קובץ מפתח החתימה והסיסמאות שלו, או הדרך להחליף את מפתח ההעלאה.
- אם אתם רוצים שהנתונים יימחקו אחרי שעזבתם: אישור מחיקה בכתב, ש-Emergent מספקת לפי בקשה[21].
באיזה סדר עוזבים, כדי לא לאבד כלום
- מוציאים עותק של הכל לפי המדריך, ומקבלים מ-Emergent את מה שביקשתם בכתב.
- בודקים את העותק לפי הרשימה שבהמשך, ושומרים אותו מחוץ ל-Emergent.
- מקימים את המערכת החדשה, מעבירים אליה את הנתונים, ובודקים אותה, כשהמערכת ב-Emergent עדיין עובדת ללקוחות.
- מעבירים את הדומיין למערכת החדשה, ומשאירים את Emergent באוויר עוד כמה ימים, ליתר ביטחון.
- רק אחר כך מבטלים את המנוי, ובסוף, אם רוצים, מוחקים את הפרויקט.
שני דברים חשוב לדעת על השלב האחרון. ביטול המנוי לא מוריד את המערכת מהאוויר מיד: היא ממשיכה לרוץ כל עוד יש בחשבון קרדיטים שמכסים את התשלום החודשי שלה, ונופלת כשהם נגמרים[13]. ומחיקה היא סופית: מחיקת פרויקט או חשבון לא ניתנת לביטול, והנתונים נמחקים אצל Emergent בתוך 45 יום[21]. גם מי שהפסיק להיות לקוח של Emergent, הנתונים שלו נמחקים בתוך 45 יום, ואחרי זה כבר אי אפשר לבקש אותם בחזרה[21].
של מי המערכת, ואיפה הנתונים יושבים
לפי תנאי השימוש של Emergent, כפי שמרכז העזרה שלה מסכם אותם, הבעלות על התוכן שלכם נשארת אצלכם: הקוד, הפרויקטים, הנתונים והקבצים, כולל הקוד שה-AI כתב. Emergent מחזיקה רק בפלטפורמה עצמה, ומקבלת מכם רישיון להפעיל את המערכת בשבילכם[3].
בשאלה איפה הנתונים יושבים, התיעוד לא אחיד: עמוד אחד כותב ארצות הברית, האיחוד האירופי והודו[22], ועמוד השאלות הנפוצות כותב ארצות הברית והודו בלבד[2]. את האזור שבו המערכת המפורסמת רצה אפשר לבחור בהגדרות הפרסום[22]. לגבי AI, Emergent כותבת שהיא לא משתמשת במידע האישי שלכם כדי לאמן מודלים, אבל נתונים תפעוליים על אופן השימוש בשירות עשויים לשמש לכך, בלי אפשרות לבקש שלא[23]. כשהמערכת עוברת לתשתית שלכם, אתם בוחרים איפה היא תשב, בישראל או בכל מקום אחר.
איך בודקים ששום דבר לא חסר
לפני שמבטלים משהו, עוברים על הרשימה:
- קוד: במאגר שלכם ב-GitHub יש גם את הממשק וגם את צד השרת, וידוע לכם אם יש בו שינויים שעוד לא פורסמו ללקוחות.
- נתונים: העותק הוא של המערכת המפורסמת. בכל אוסף, הרשומה החדשה ביותר בעותק היא גם החדשה ביותר שאתם רואים במערכת, ומספר הרשומות זהה למה שמופיע ב-Database Manager.
- קשרים: בחמש רשומות אקראיות שמפנות לרשומה אחרת, כמו הזמנה שמפנה ללקוח, הרשומה השנייה קיימת בעותק.
- משתמשים: המשתמש האחרון שנרשם למערכת מופיע בעותק, ולכל משתמש יש שדה של סיסמה מוצפנת, או החלטה מסודרת שכולם יבחרו סיסמה חדשה.
- קבצים: לכל רשומה שמפנה לקובץ יש קובץ שמור אצלכם.
- מפתחות: לכל שירות חיצוני ברשימה יש מפתח חדש, על שם העסק, ומפתח ה-AI של Emergent מוחלף.
- דומיין ואפליקציות: ידוע לכם איפה הדומיין רשום, ואם יש אפליקציה בחנויות, מפתח החתימה שלה בידיים שלכם.
מה אפשר לעשות לבד, ומתי כדאי עזרה
את רוב מה שבמדריך אפשר לעשות לבד, בלי לכתוב קוד: שמירת הקוד ב-GitHub, העתקת המפתחות, בירור הבעלות והדומיין, והפנייה לתמיכה. זה לוקח שעות בודדות, ומשאיר אתכם עם עותק שלכם ועם תמונה ברורה של מה שעוד חסר. אם המערכת היא אתר תדמית בלי התחברות, בלי נתונים ובלי קבצים, אפשר להעביר אותה לבד כמעט כולה.
מערכת חיה עם לקוחות היא עבודת פיתוח: לבנות דף כניסה משלה ולהעביר את המשתמשים בלי לשבור להם את הסיסמאות, להעביר את הנתונים החיים ואת הקבצים, להחליף את מפתח ה-AI, להקים את המערכת בתשתית חדשה ולהחליף את הדומיין בלי שהלקוחות ירגישו. את זה אפשר לעשות עם מפתח, עם בית תוכנה, או איתנו. כך או כך, העותק והתשובות מ-Emergent הם נקודת ההתחלה, והצ׳קליסט שלפני שיחה עוזר להכין את השאר.
איך הכנו את המדריך
קראנו את כל 99 המאמרים במרכז העזרה הרשמי של Emergent ואת עמוד התוכניות שלה, ובדקנו כל עובדה במדריך מול המקור שלה, בתאריכים שליד כל מקור. איפה שעמודים של Emergent סותרים זה את זה, הבאנו את שני הצדדים. לא ביצענו את הצעדים בחשבון Emergent, ולכן שמות הכפתורים הם כפי שהם מופיעים בתיעוד. כלי AI סייעו במחקר ובניסוח, ותומר גל אחראי לתוכן.
נבדק מול התיעוד הרשמי ב-.
מקורות
- How apps work here
- FAQs
- Your data & ownership
- Secrets & env variables
- The Universal LLM Key
- Database (MongoDB)
- Emergent Auth (built-in)
- File storage (Emergent Object Store)
- Custom domain
- Use your own web address
- Publishing to the stores
- Team roles, permissions & collaboration
- Cancellation & refunds
- Emergent pricing
- Plans & the free tier
- A tour of the workspace
- Preview vs Published
- Checkpoints: undo anything
- Get paid
- Stripe
- Deletion & retention
- Where your data is stored & who processes it
- AI & model training